בנימין נתניהו / תיק האחריות
כ־1,200 בני אדם נהרגו. 251 נחטפו. בנימין נתניהו היה ראש הממשלה. הוא נושא באחריות מדינית למחדל הקטסטרופלי בהגנה עליהם. ההתרעות, ההחלטות ומה שבא אחריהן חייבים להישאר בתיעוד.
העמוד מרכז מידע פומבי ומגובה במקורות למתלבטים אם להצביע לנתניהו או למפלגה אחרת. ההתרעות, ההחלטות והמחדלים מאפשרים לבחון את אחריותו לאסון 7 באוקטובר ואת התאמתו להמשיך לכהן כראש הממשלה.
נתניהו נושא באחריות מדינית לאסון 7 באוקטובר. מחבלי חמאס ושותפיהם ביצעו את הטבח. תפקידו של ראש הממשלה היה להוביל מדינה שמסוגלת להגן על אזרחיה. כשלי צה״ל ושב״כ אינם פוטרים אותו מאחריות.
ממצאים רשמיים, דיווחים ועדויות מסומנים לפי סוג המקור. טענות שבמחלוקת מוצגות לצד ההכחשות. המסקנה שנתניהו אינו כשיר להמשיך כראש הממשלה היא עמדה פוליטית הנגזרת מן הכשל בהנהגתו, ולא קביעה משפטית.
ארבע התרעות מודיעיניות. דיווח על אזהרה ישירה מראש שב״כ. עדות על תדרוך ביטחוני בנוכחות נתניהו. תיעוד האחריות מתחיל בחודשים ובשנים שלפני המתקפה.
צה״ל אישר שהועברו ארבע התרעות מודיעיניות על תפיסת אויבי ישראל את הפגיעה בלכידות הפנימית. לשכת נתניהו טענה שלא התריעו על מתקפת חמאס מעזה. מדובר בהתרעות על סכנה אסטרטגית, לא בהוכחה לידיעה מראש של תוכנית 7 באוקטובר.
דווח שראש שב״כ מסר התרעה ישירה למלחמה. לשכת נתניהו הכחישה שקיבל התרעה למלחמה בעזה.
בעדות בוועדת חקירה אזרחית תיאר לפיד התרעה מהסלמה ונתניהו שנראה אדיש. הליכוד דחה את עדותו והכחיש התרעה למלחמה בעזה.
תחקיר שב״כ מנה בין הגורמים שאפשרו לחמאס לבנות כוח את מדיניות השקט, שחיקת ההרתעה והסתמכות על מודיעין והגנה. הביקורת המדינית היא שבמשך שנים הועדף ניהול חמאס על פני מדיניות שנועדה לצמצם באופן יסודי את כוחו.
לפי תחקיר שב״כ, הארגון הציע בתקופות שונות פעולות וסיכולים נגד בכירי חמאס, אך חלק מן ההמלצות לא התקבלו בדרג המדיני. אין דרך להוכיח שאימוצן היה מונע את המתקפה, אך הן מראות שהיו גם חלופות למדיניות ההכלה.
ב-2025 דווח כי ראש שב״כ נדב ארגמן ומודיעין צה״ל הזהירו בשנים 2019 - 2020 שכספים שנכנסו לעזה מוסטים גם לזרוע הצבאית. לשכת נתניהו הכחישה שקיבלה אזהרה שלפיה כספי המענק הקטארי מממנים טרור.
מבקר המדינה קבע שמדובר בכשל רב-שנים ושנתניהו לא מימש את אחריותו להשלים ולאשר תפיסת ביטחון לאומי מחייבת, אף שהחל לקדם תהליך בנושא שנים קודם לכן.
שר הביטחון יואב גלנט קרא לעצור את החקיקה המשפטית ואמר שהקרע הפנימי יוצר סכנה ברורה ומיידית לביטחון. נתניהו הודיע למחרת על פיטוריו; המהלך הושהה בהמשך. בהמשך השנה נמסרו התרעות נוספות על הדרך שבה אויבי ישראל מפרשים את הקרע והפגיעה בלכידות.
מבקר המדינה תיאר הזנחה מתמשכת בניהול המרחב האזרחי בחירום ובהמשך מצא ליקויים במיגון, במוכנות הכלכלית וביכולת הממשלה לנהל פינוי וסיוע. האחריות מתחלקת בין ראש הממשלה, שרים וגופי ביצוע - אך ראש הממשלה עומד בראש המערכת.
גורם מודיעין מצרי אמר ל-AP שמצרים הזהירה שוב ושוב את ישראל מפני אירוע גדול בעזה. יו״ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי, מייקל מקאול, אמר לאחר תדרוך מודיעיני שמצרים אכן הזהירה את ישראל כשלושה ימים לפני המתקפה, אך לא ידע באיזו רמה התקבלה האזהרה. נתניהו ולשכתו הכחישו שקיבלו התרעה מוקדמת כזו. לכן עצם קיומה של התרעה מצרית לישראל זוכה לתמיכה ממספר מקורות; הטענה שנתניהו קיבל אותה אישית אינה מוכחת.
לפי תחקיר של שלומי אלדר ורות יובל, נשיא איחוד האמירויות העביר לנתניהו אזהרה כעשרה ימים לפני המתקפה, ונתניהו לא העביר אותה לראשי מערכת הביטחון. לשכת ראש הממשלה מכחישה שהשיחה התקיימה. AP אימתה את עצם פרסום הטענה ואת ההכחשה; חומרי המקור המלאים אינם פומביים.
תגובת איחוד האמירויות, 8 בספטמבר 2026: משרד החוץ נמנע מלהתייחס לשיחות בין מנהיגים. הוא מסר שמאז כינון היחסים נשמרים ערוצי תקשורת פתוחים וישירים בין גורמי ממשל באמירויות ובישראל, ושמידע מודיעיני רלוונטי הועבר וממשיך לעבור בעת הצורך. ההודעה אינה מכחישה את שיחת ההתרעה המדווחת, אך גם אינה מאשרת את קיומה או את תוכנה.
מבקר המדינה אמר בדיעבד שדוח ביקורת על מוצבי צה״ל בגבול הצפון, שהועבר לפני 7 באוקטובר לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ״ל, היה צריך לשמש נורת אזהרה לגבי הגנת גבולות המדינה. הדוח עסק בצפון ולא בגבול עזה, ולכן הוא אינו הוכחה להתרעה נקודתית על חמאס - אלא אינדיקציה לפערי מוכנות מערכתיים.
לוח הזמנים מבוסס בעיקר על הגרסה שפרסמה לשכת ראש הממשלה עצמה בספטמבר 2026.
לפי לשכת רה״מ, המזכיר הצבאי הודיע לנתניהו לראשונה שיש מתקפה מרצועת עזה.
נתניהו שאל מדוע לא הופיע מידע מוקדם וביקש לבדוק אם נדרש גיוס מילואים רחב ואם ניתן לסכל את הנהגת חמאס.
לפי לוח הזמנים שפרסמה לשכתו, נתניהו יצא מביתו לקריה כשעה לאחר העדכון הראשון. במהלך הנסיעה שוחח עם שר הביטחון יואב גלנט.
לשכת רה״מ מסרה שהגיע בסביבות 08:00; בדיווחים אחרים שציטטו רישומים רשמיים הופיעה שעה מאוחרת יותר.
שלוש שעות ו־26 דקות לאחר העדכון הראשון לפי הלשכה התקיימה, לפי לוח הזמנים של הלשכה, הערכת מצב עם ראשי מערכת הביטחון. באותה מסגרת ניתנו הוראות לגיוס מלא, צו מלחמה, סגירת הגבול והיערכות לצפון. זה היה גם המגע הישיר הראשון שלו עם הרמטכ״ל באותו בוקר, לפי הפרסום.
באוגוסט 2026 טען נתניהו שראשי מערכת הביטחון לא העירו אותו בלילה, ושאילו היו עושים זאת ״הכול היה נראה אחרת״.
הטענה עוסקת בשעות שלפני 06:29. היא אינה עונה על מדיניות השנים שקדמו למתקפה, על נוהלי ההתרעה, על מוכנות העורף - או על מה שנעשה לאחר שנתניהו כן עודכן. ראש ממשלה אינו רק מקבל התרעות; הוא עומד בראש המערכת שאמורה לייצר מדיניות, מוכנות, תיאום ותגובה.
הניצולים היו זקוקים לממשלה מתפקדת. המשפחות היו זקוקות למנהיגות. התיעוד כולל מפגשים מאוחרים, כשלים בטיפול האזרחי, גלגול אחריות ופיטורי ראש שב״כ שנמצאו בלתי חוקיים.
ביקורו הראשון ביישובים שנחרבו נערך ב־14 באוקטובר 2023, שבוע לאחר המתקפה. העיכוב הוא חלק מהביקורת הציבורית על תגובתו לאסון.
ב-15 באוקטובר נפגש נתניהו לראשונה עם נציגי משפחות החטופים והנעדרים. הביקורת הייתה שהקשר הישיר עם המשפחות החל מאוחר ביחס לממדי האירוע.
בפוסט שפרסם בזמן המלחמה כתב נתניהו כי בשום שלב לא ניתנה לו התרעה על כוונת חמאס לפתוח במלחמה והפנה את האצבע לעבר ראשי המודיעין. לאחר ביקורת חריפה הוא מחק את הפוסט, התנצל ואמר שטעה.
דוחות מבקר המדינה תיארו כשלים בפינוי ובקליטת תושבים, במענה רפואי ונפשי, במיגון ובניהול המרחב האזרחי. בחלק מהתחומים מתנדבים ורשויות מקומיות מילאו חלל שהמדינה לא הצליחה למלא במהירות.
המבקר מצא שמחלוקות על אחריות הותירו מפונים ללא תיאום מרכזי ברור. פרק נוסף קשר בין היעדר היערכות לכאוס בקליטת המפונים. הדוח קרא לראש הממשלה להסדיר את תחומי האחריות.
בג״ץ קבע שנפלו פגמים בהליך ושמעורבות נתניהו הייתה בניגוד עניינים, כשהשירות חקר את מקורביו. זו פסיקה על הפיטורים, לא הרשעה בגין 7 באוקטובר.
במסגרת פרשת ״קטארגייט״ נחקרו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, ופורסמו דיווחים על מסלולי תשלום מקטאר לגורמים ישראלים ולאנשים שהיו קשורים ללשכת נתניהו. באוגוסט 2025 דיווח כאן, לפי הערכות גורמי אכיפה, על סכומים שהגיעו גם ליועצים המקורבים לנתניהו. מדובר בחשדות ובדיווחי חקירה, לא בהרשעות. נתניהו טען שמדובר ברדיפה פוליטית, וקטאר הכחישה את הטענות נגדה.
התכתבויות שפורסמו בכלי תקשורת ישראליים הצביעו על ניסיון לקדם מסרים ששיפרו את תדמית קטאר ותיארו את מצרים באופן שלילי יותר. המעורבים מסרו גרסאות והכחשות שונות, והפרשה נותרה חלק מחקירה רחבה יותר.
ישראל היום דיווח מפי מקור ביטחוני בכיר כי יונתן אוריך, ישראל איינהורן ואלי פלדשטיין העבירו לכאורה מידע מתוך דיונים מסווגים על מצרים לקטאר; לפי הטענה, המידע שימש את דוחא לקמפיין שהחליש את מצרים כמתווכת וחיזק את קטאר. מקור ביטחוני נוסף אישר שהדיונים על מצרים התקיימו ואמר שהנושא נופח. אוריך ואיינהורן הכחישו בתוקף. נכון לעכשיו זו טענה חקירתית/עיתונאית, לא קביעה שיפוטית.
הממשלה והקואליציה קידמו מנגנון חקירה חלופי, בעוד משפחות, ארגונים וגורמים משפטיים דרשו ועדת חקירה ממלכתית עצמאית במתכונת המקובלת. הוויכוח על מי ימנה את החוקרים הפך בעצמו לחלק משאלת האחריות.
המקורות משלבים דוחות רשמיים, דיווחי סוכנויות חדשות ותחקירים ישראליים. טענות שבמחלוקת מוצגות ככאלה.